נכתב על ידי: Travellingman - תאריך השייט: ינואר 2016

ניו יורק ב-<bdo dir="ltr">Norwegian Breakaway</bdo>

שייט ה14 ימים מניו יורק לאיים הקריביים היה מדהים! זוהי הייתה הפעם הראשונה שלנו על ה-Breakaway, הפעם הראשונה שלנו בשייט שנמשך שבועיים, והפעם הראשונה שלנו ברוב האיים על המסלול. היה לנו כיף חיים! ה-Breakaway היא עכשיו האונייה האהובה עלינו מנורוויג'ן קרוז ליין. אנחנו אהבנו את הThe Waterfront וסעדנו שם כמעט מחצית מהערבים על הסיפון. זהו גם מקום נהדר לבלות במהלך היום לקריאה, לצפות בגלים עוברים, ופשוט להירגע. העדפנו את זה יותר מהרעש וההתקהלויות באיזור הבריכה על הסיפון 15.

משום שלוקח מספר ימים להפליג מניו יורק לאיים הקריביים, ממש הגיוני לעשות שייט של שבועיים. אתה מקבל את ההזדמנות לבקר בשבעה או שמונה איים חמים ומזמינים לפני שתחזור למציאות הקרה של חורף בניו יורק. שלושת הימים הלוך ושלושת הימים בחזרה לנמל היו מאוד רגועים. אנחנו בחרנו בשדרוג לחדר אשר נתן לנו גישה לספא ו-The Haven, וזו הייתה חוויה נפלאה ומפוארת. היה לנו מזל שהצלחנו לתפוס מקום בשייט שעדיין היו כמה סוויטות Haven זמינים כמה ימים לפני ההפלגה, ויכולנו לשדרג ברגע האחרון במחיר מאוד סביר. אולי לא נוכל לבזבז על שדרוג כזה שוב, אבל על מסע ארוך זה, זה היה שווה את זה. המשרת האישי והקונסיירז' שלנו טיפלו בהכול בשבילנו. כל מה שהיה עלינו לעשות היה להירגע ולהנות מהשייט. יום הולדתי נפל על היום האחרון בים. למרות שלא הזכרנו זאת לאף אחד על הסיפון, חזרנו לחדרנו באותו ערב לעוגת יום הולדת שחיכתה לנו. רב תודות למשרת שלנו, היפוליטו.

אכלנו כמעט בכל 20 המסעדות על הסיפון. המסעדה האהובה עלינו, כמו בכל שאר האוניות של נורוויג'ן קרוז ליין, היתה Le Bistro, המסעדה הצרפתית, עם Ocean Blue הייתה קצת אחריה במקום השני. גם ממש נהנינו מבר הסושי והאיטריות, והראוותנות במסעדת הטפאניאקי הייתה שווה את מחיר הכניסה. Moderno ו-Cagney's היו משובחות ביותר. שתיהן היו די טובות, אבל לא עמדו בציפיות שלנו שהיו מבוססות על ההייפ. המסעדה המתמחית היחידה שדילגנו עליה הייתה La Cucina - פשוט לא היו מספיק לילות לבקר בכל מקום באונייה.

היה שפע של מגוון של מופעים על הבמה ומופעי מועדון להשאיר אותנו משועשעים. מאוד נהנינו מהגיטריסט במועדון ומזוג הפסנתרנים ב-Howl at the Moon. היה תענוג מיוחד בשבילנו כשלהקת המחווה של Four Seasons הצטרפה ברגע האחרון. הם עלו לאונייה רק יום לפני שחזרנו לניו יורק, ונהנינו מאוד מההופעה שלהם. הדבר היחידי שחסר בבידור היה מוזיקה קלאסית. נהנינו מהגיטריסט הקלאסי, רביעיית המיתרים, ומוזיקת פסנתר קלאסית באוניות אחרות של נורוויג'ן קרוז ליין, והיינו נהנים מקצת גיוון ב-Breakaway.

אך הדבר האהוב עלינו ב-Breakaway היה עיצובה של האונייה, הדרך שבה כל הדברים באונייה השתלבו יחד היטב. יש זרימה נפלאה על אוניה זו. כל האזורים היו בגודל הנכון, על הסיפון הנכון, בדיוק במקום שבו היית מצפה שיהיו. קל להגיע ממקום למקום, וביחס לאוניה עם יותר מ4000 נוסעים עליה, כמעט ולא הרגיש צפוף. הפעם היחידה שהרגיש עמוס היה ביום הראשון, כשכל 4000 הנוסעים היו צריכים להיות על סיפון 7 עבור תרגיל סירות ההצלה. דרכי המעבר, ובמיוחד המעליות, היו מלאים לזמן מה, אך אז הדברים חזרו למסלולם. לעיתים נדירות נאלצנו לחכות יותר מדקה למעלית בהמשך המסע.

ההערה השלילית היחידה שיש לנו היא העיצוב של מושבי התיאטרון באודיטוריום. יש להם רצועה או מוט על גב המושב שנותן את ההרגשה שאתה יושב על גדר. הדרך היחידה להרגיש בנוח היא להתכופף קדימה בכיסא. נורוויג'ן קרוז ליין באמת צריכה לשקול להחליף את כל 800 המושבים בתיאטרון עם כיסאות נוחים יותר. עכשיו שראינו את Breakaway, אנו מצפים בהתרגשות להפליג על אחת האוניות האחיות שלה,the Getaway ו-Escape. נורוויג'ן קרוז ליין באמת הצליחו עם העיצוב הזה, ואנו מצפים לראות מה הדור הבא של האוניות יכול לעשות כדי להעלות את הרף אפילו יותר. כל הכבוד, נורוויג'ן קרוז ליין!