10 שאלות עם גיא הארווי

ב-2014,נורוויג'ן קרוז ליין ביקשה מאומן ציור חיי הבר הימיים המפורסם בעולם, לעצב מיצג אומנותי בחתימתו עבור האונייה החדשה והגדולה ביותר שלה, ה- Norwegian Escape. כל האלמנטים של העיצוב יקיפו את האונייה שאורכה 1,065 רגל ויציגו שתי סצנות תת ימיות המשתלבות יחדיו בשלמות. Norwegian Escape תחל להפליג ממיאמי לאיים הקריביים בתחילת הסתיו השנה.

הרווי גדל בג'מייקה ומחזיק בסטודיו לאמנות בגרנד קאימן, שם הוא מתגורר עם אשתו ושני ילדיו. מגזין מועדון NCL שאל את האמן 10 שאלות על התשוקות שלו ועל היצירה הגדולה ביותר שלו.

מגזין מועדון NCL: ספר לנו על העיצוב שלך ל-Norwegian Escape. כיצד קיבלת את הרעיון ומהם האתגרים שעמדו בפניך בעבודה על יריעה גדולה כל כך?

גיא הרווי: השתמשתי בתמונות אמנות קיימות בקולאג' על מנת לצייר את מיני הדגים השונים על גוף ה-Escape. בהתחשב בשטח הגדול, היה מאתגר להגביל את עצמי ולא לזרות על פני גוף האונייה יצורים ימיים יפהפיים החיים במים שבהם ה-Escape מפליגה. בגלל שבסיסה של ה-Escape יהיה במיאמי, בחרתי דג מפרשן בתור הדמות שבחזית האונייה [הציור יורחב לאורך הצדדים אל אחורי האונייה גם כן]. דג המפרשן מסמל דרום פלורידה, שהיא בירת השייט והדיג הספורטיבי של העולם. אבקר במספנה בפפנבורג, גרמניה [בה נבנית ה-Norwegian Escape] בסוף חודש יולי כדי לצפות בהתקדמות ולתת עצות ולהטביע את חותמי האישי על האונייה.

מראיין: מאין נובעת ההתלהבות שלך מהים?

ג"ה: גדלתי בג'מייקה עם הורים שאהבו לדוג ולצלול עם שנורקל. מגיל צעיר אהבתי להיות במים או על פניהם. כסטודנט, רציתי ללמוד על דגים, לכן שאפתי לקריירה מדעית בביולוגיה ימית ומאוחר יותר עשיתי דוקטורט בביולוגיה של דגים וניהול המדגה. אני חיי באיי קאימן, הים נמצא על מפתן ביתי ואני מבלה שעות רבות בצלילה.

מראיין: האמנות שלך משקפת את אהבתך לדיג ספורטיבי. כדייג חובב, מה הכי מרגש אותך?

ג"ה: אני אוהב את כל סוגי הדיג, של מינים שונים ובאמצעים שונים. אני מאוד אוהב דגים גדולים כגון דגי החנית, המפרשנים והטונה. הם מלאי עצמה, הדר ויופי. החלק הטוב ביותר הוא לראות אותם מתרחקים ללא פגע לאחר קרב כביר. אני הכי אוהב לתפוס את דגי החרב בשל הקפיצות המרהיבות שלכם, שאני אוהב לצלם. מקומות הדיג המועדפים אליי באיים הקריביים כוללים את סנט תומס ופוארטו ריקו לדג החנית הכחול, וונצואלה לדג החנית הלבן, איסלה מוחרס במקסיקו לדגי חרב, דגי חנית וכרישי מאקו, ואיי קאימן לדולפינים, וואהו וטונה. לתפוס ולשחרר דגי טונה כחולי סנפיר ענקיים בנובה סקוטיה, דגי חרב ענקיים בכל מקום, דגי חנית כחולים או לבנים בכל מקום במספר אתרים, פנמה או אוסטרליה, הוא הריגוש הגדול ביותר לדייג חובב.

מראיין: איך תתאר את מצב האוקיינוסים כיום?

ג"ה: מצב האוקיינוסים כיום רחוק מלהיות מזהיר. דיג היתר ממשיך ככל שהאוכלוסיה האנושית גדלה ויש יותר ביקוש למאכלי ים. הריסת סביבות חיים וזיהום המערכת האקולוגית הימית משפיעים על שוניות האלמוגים, מרבדי הצמחייה הימית והמנגרובים. תוסיפו לזה את השפעות שינויי האקלים. מדינות רבות כיום מעריכות את ערך המערכת האקולוגית הימית לא רק כדי לשמר את השונות הביולוגית, אלא גם לטובת הכלכלה והתושבים שלהן. זוהי אחריותינו הקולקטיבית לשמר את הסביבה הימית ולשמור על השונות הביולוגית של כדור הארץ. באופן כללי, לאיים הקריביים יש הזדמנות מצוינת לשמר את המערכות האקולוגיות הימיות שלהם ואת השונות הביולוגית ולהיות אטרקציה חשובה בתחום התיירות. אני מקווה שאנשים יעשו את הדבר הנכון ויבחרו בחוכמה.

מראיין: עד כמה את מודאג משינויי האקלים?

ג"ה: לממשלות רבות לקח זמן רב להבין שהמצב אינו בר קיימא וכדור הארץ מתבשל לאיטו בשל גזי החממה המופקים מהפעילות האנושית. בנוסף, גובה פני הים עולה בשל הפשרת כיפות הקרח בקטבים. הוסיפו להשפעות מזיקות אלה את ההיכחדות המשמעותית ביותר של מינים מאז היעלמות הדינוזאורים, ובקרוב מאוד אנשים יירצו לראות תאגידים וממשלות נוקטים בצעדי נגד.

מראיין: באונייהNorwegian Escape יהיו טכנולוגיות סביבתיות מובילות בתחום. מה הכי מרגש אותך בעבודה עם נורוויג'ן?

ג"ה: מבחינה היסטורית, לתעשיית הפלגות הפאר היה מוניטין גרוע בשל הנזק שהן גרמו לסביבה הימית. כל זה משתנה משום שהאוניות הופכות ליעילות יותר וחברות מאמצות את הקיימות. ב-Norwegian Escape אפעיל ערוץ טלוויזיה באונייה שיציג יצורים ימיים שאני פוגש בעת דיג ספורטיבי או צלילה במקומות רבים. סרטני תעודה אלה בעלי תכנים חינוכיים מצויינים.

מראיין: האם אתה יכול לשתף אותנו בכמה מחוויותיך הבלתי נשכחות בים?

ג"ה: רוב המסעות שלי כוללים דיג וצלילה במקומות רחוקים, כגון איי קוקוס, קוסטה ריקה או בפנמה ובאיי גלפגוס. היו לי מפגשים רבים יוצאי דופן במהלך הדיג והצלילה עם כרישים, לווייתנים ודגי חרב נהדרים באוקיינוסים. המפגשים עם יצורים הדורים אלה מספקים את המוטיבציה ליצור ציורים ולהביא אותם לחייהם של אנשים באמצעות האמנות.

ג"ה: ספר לנו על העבודה של קרן האוקיינוס ע"ש גיא הרווי ומכון המחקר ע"ש גיא הרווי.

ג"ה: מכון המחקר ע"ש גיא הרווי (GHRI) הוקם ב-1999 והוא שוכן במכון הימי של אוניברסיטת נובה סאות'איסטרן בפלורידה. מימנתי עבודות מחקר על כרישים, דגי חרב ודגי טונה מהכסף שצברתי מעסק הרישוי למטרות רווח שבבעלותי. המכון הימי ע"ש גיא הרווי, ארגון ללא מטרות רווח, נוסד ב-2007 כדי לסייע בתכניות חינוכיות וגיוס כספים. עד כה, ה-GHRI פרסם יותר מ-80 מאמרים מדעיים בכתבי עת הטובים ביותר והוא אחד ממובילי המחקר בנושא כרישים ודגי חרב. לעתים קרובות אני מצלם את העבודה ב-GHRI כבסיס לסרטי תעודה חינוכיים.

מראיין: איך הגיע הזהרון הארסי לאיים הקריביים מביתו באוקיינוס השקט?

ג"ה: הזהרונים הפולשניים הגיעו במקור ממערב האוקיינוס השקט לפלורידה מסגרת עסקת חליפין בין אקווריומים. כטורפים אכזריים, הם כילו את כל הדגים האחרים באקווריומים של אנשים, גדלו מאוד ואז שוחררו לתעלות. דגים אלה שגשגו במים החמים והעשירים במזון של איי הבהאמה והאיים הקריביים ומספרם הלך והתעצם בשל יכולת ההתרבות הגבוהה שלהם והיעדר טורפים טבעיים. אולם, הזהרונים טעימים מאוד וכיום זהו דג המאכל המועדף ברחבי האיים הקריביים ובכך מקלים את הלחץ על מינים הסובלים מדיג יתר, כגון דקר ומיני לוטיניים. באמצעות הגדלת הביקוש לזהרונים, ניתן יהיה לדוג יותר מהם מהשוניות שלנו, עד אשר כוחות הטבע ישתלטו על אוכלוסיית הזהרונים.

ג"ה: כצרכני דגים, מהם הזנים שיש להימנע מלאכול כדי לשמר את המין?

ג"ה: ישנם כמה מדריכים לצריכת דגים בת קיימא וקרן האוקיינוס ע"ש גיא הרווי מפרסמת מדריך כזה בגרסה מקוונת ובדפוס. ישנם כמה מיני בר של דגים וסרטנים שעדיין דגים אותם באופן בר קיימא, כגון סלמון ולובסטר וכמה מינים של טונה. ישנם מינים רבים המנוצלים עד תום ולכן יש להימנע מלצרוך אותם, ויש כאלה שנמצאים במצב של צריכת יתר חמורה. דג הזהרון הוא כיום בחירה ברורה, כמו גם דג האמנון הגדל בחוות ואשר יהפוך לדג העתיד.